עמיחי מבכה את הזיכרון ומזהה את אובדנו עם המוות, שכן מי אנחנו ללא הזיכרונות שצברנו? אבל וולך, ב'אדם צובר זיכרונות' הופכת את משל הנמלה והצרצר על-פיו ומטילה ספק בדרך חיים של איסוף זיכרונות. רובנו חרדים מאד לגורל הזיכרון שלנו, וספרים רבים עוסקים בשיפור הזיכרון, שימורו וכן הלאה. עם העלייה בעשורים האחרונים בשכיחות … המשך לקרוא וזהו סוף הזיכרון
כדי להטמיע, העתיקו את כתובת האינטרנט והדביקו באתר וורדפרס
כדי להטמיע, יש להעתיק ולהדביק את הקוד לאתר